מזוג למשפחה – זוגיות לאחר לידה

סקס מוליד תינוקות, לכן יש אירוניה בכך שהילד שהוא התגלמות אהבתו של הזוג, מסכן לעיתים קרובות את עצם הרומנטיקה שהביאה את הילד לעולם. זוגות ממקמים את דעיכת חייהם הארוטיים בהופעת הילד הראשון.

מלבד ההתרגשות הטבעית לקראת הרחבת המשפחה, לפעמים הזוגיות המלוכדת עלולה להתערער. בתקופת הפריון האישה זוכה לתשומת לב מרובה מבן זוגה ומכל הסובבים. ההיריון מסמל את הגשמת האינטימיות והחיבור הזוגי, הם עסוקים בפנטזיות על התינוק, מתרגשים לקראת הפיכתם למשפחה גם אם יש חשש איך יהיה: חוסר שינה בלילות, הנקה והיכולת לבלות כפי שבילו בעבר. הם חולקים את החששות ביחד .

עם הולדת התינוק מתחילה מהפכה פסיכולוגית המשנה את התייחסויותינו כמעט לכל דבר, השינוי מתחיל בתחושת העצמי והזהות שלנו וכלה ביחסינו עם בני זוגנו, ידידינו והורינו. הגוף משתנה, וגם המצב הכלכלי, חיי העבודה, סדר העדיפויות זז והתפקידים מוגדרים מחדש, אין איזון בין חופש לאחריות. הביטחון והיציבות מקבלים משמעות חדשה כשילדים נולדים במשפחה: אזור מגורים,  רכב ולא אופנוע, מחשבה על הפסקת עישון/שתייה, נעשים רציניים אין בילויים עד השעות הקטנות של הלילה, מה שקודם נעשה ע”פ החלטה של רגע עם הרחבת המשפחה עובר לתכנון, ארגון וקביעת סדר עדיפויות חדש. הסקס נזנח, ואינו יכול להיות ספונטני כמו בעבר. נוצר פרדוכס לאחר הלידה דווקא שבני הזוג צריכים ורוצים אחד את השנייה יותר מתמיד, הם עלולים לחוות ניכור, אכזבה ובדידות כי עלול להתקיים שיח הורי בלבד. מבת זוג מעניינת, מרתקת וסקסית נותרה רק אישה בעלת מצבי רוח בלתי צפויים. הפער הולך וגדל היא מרגישה עומס ובדידות ובן הזוג מרגיש דחוי וחסר ערך.

יש זוגות שמצליחים להחזיר את האינטימיות לחייהם ושותפים ככל האפשר בהורות, ויש אחרים שעלו על הנתיב של התרחקות הדדית. חיי המשפחה ככל שגדלה במספר נפשות יכולה להפוך למצב “חירום”  מתמיד: מי זקוק לתשומת לב מידית, מה ניתן לדחות לאח”כ? ממיינים כל הזמן על פי המכריע, החשוב/דחוף, הראוי, הזניח, הלא רלוונטי…לעיתים הסקס נשאר בתחתית הרשימה כי “אני מניקה” “אני עייפה” “הפטמות כואבות”…מה שמשאיר את בני הזוג מתוסכלים וגלמודים כל אחד מסיבותיו הוא.

הילדים הם ברכה, שמחה ופלא ויחד עם זאת מחזיקים אותנו ההורים כבני ערובה בחרדה ודאגה מתמדת וממלאים בתחושה של פגיעות וחוסר שליטה.

אך מה קורה במציאות? יש זוגות הורים שאינם יוצאים כלל ללא תינוקם, יש שייצאו 3 פעמים בשנה לבד: בשני ימי ההולדת וביום הנישואים, ויש זוגות היוצאים בהתאם לצרכיהם.

ממליצה לקבוע דייט שבועי מחוץ לבית כדי להיות אחד עם השנייה לבד. להחזיר ולחזק את התקשורת החברית, לעורר תחושה סקסית אצל האישה כדי שתרגיש את גופה ונשיותה ולא רק  את “גוף האימא”. וגם אצל האב לחזק את היותו שותף מלא בהורות ובזוגיות. גישה שכזו מדגישה שיתוף  באחריות והדדיות ומכבדת את התלות ההדדית של שני בני זוג עצמאיים.

מתוך ספרה של אסתר פרל “אינטלגנציה ארוטית”